ספרות

יהודית מייזלס, "קול הדם במקום קול אדם: דיון בבג"ץ 566/11, 6569/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים"

פורסם בכתב העת "המשפט ברשת", מבזקי הארות פסיקה 28

הארת הפסיקה דנה בפסק הדין בעניין בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' שר הפנים. בפסק הדין אוחדו לדיון שתי עתירות של שני זוגות גברים, ובית המשפט העליון הכריע במסגרתן לראשונה בדבר האופן שבו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל. העתירות תקפו את חוקיותן של הדרישות הביורוקרטיות שהטילה המדינה על הורים אשר נזקקים לבצע הליכי פונדקאות בחו"ל. בשל חשיבותה וחדשנותה של הסוגיה נידונו העתירות בפני הרכב מורחב בן שבעה שופטים.

אף על פי שדובר בנסיבות דומות, חשוב לעמוד על השוני בין העתירות. בבג"ץ 566/11 סירבו העותרים, בני הזוג ממט-מגד, מסיבות אידאולוגיות, לערוך בדיקת רקמות ובקשו להירשם כהוריו של הקטין על סמך תעודת הלידה ופסק הדין הזר, ובכך למעשה קראו תיגר על שתי הדרישות המרכזיות של הנוהל הבלתי-כתוב של משרד הפנים – הן הדרישה לבדיקת רקמות להוכחת קשר גנטי בין אחד ההורים לבין הקטין והן הדרישה להליך אימוץ על ידי ההורה האחר. בבג"ץ 6569/11 הסכימו העותרים, בני הזוג טבק-אבירם, לערוך בדיקת רקמות לאב הגנטי, ולאחר שהקטינה הוכרה כאזרחית ישראלית, בקשו לרשום את ההורה האחר כאב של הקטינה במרשם האוכלוסין, ובכך תקפו רק את הדרישה האחרונה בדבר הליך האימוץ. בשל השאלה המשותפת (באופן חלקי), הוחלט לדון בשתי העתירות במאוחד.

בהארה נטען כי דווקא ההבדל בין העתירות, ובחינת יחסם של השופטים אל כל אחת מהן, מאפשרים הבנה עמוקה יותר של השיקולים שעמדו בבסיס פסק הדין ובבסיס יחסו האמתי של בית המשפט לסוגי ההורות ולדרכי קביעתה. בפסק דין זה סלל בית המשפט העליון את הדרך לרישום אחיד ומהיר של הוריו של הילד (בין שמדובר בהורים בעלי קשר גנטי ובין שמדובר בהורים בעלי קשר משפטי) באופן שיבטא את מציאות חייו של הילד ויעלה בקנה אחד עם טובתו, תוך הכרה בהורות שאיננה גנטית. פסק הדין מסמן את כברת הדרך המשמעותית שעבר המשפט הישראלי מקול הדם – לקול האדם; זהו המעבר, אשר עדיין לא הושלם, מן האתוס השמרני אשר דבק בקידוש הגנטיקה ורואה בה חזות הכול אל עבר הכרה רשמית בתאים משפחתיים שונים מן התא המסורתי, ומתן מעמד-על לזכות להורות. מעניין לציין שאין זו פעם ראשונה שקהילת הלהט"ב פורצת את הדרך ומשיגה תקדימים משפטיים ובכך מסייעת גם לאוכלוסיות נוספות. פסק הדין פורץ דרך לא רק בנוגע לזוגות חד-מיניים, אלא סולל את הדרך להכרה בהורות מכוח פונדקאות חו"ל לכל הזוגות אשר מסתייעים בשירותי פונדקאות בחו"ל ובעיקר לאלו אשר נזקקים לסיוע גנטי, כגון: תרומת זרע או תרומת ביצית.

לפסק הדין בעניין ממט-מגד, ראו:
בג"ץ 566/11 דורון ממט-מגד נ' משרד הפנים

תחומים: פונדקאות
שנת פרסום: 2014