פסיקה

עפ 8465/14 עלאא כרכי נ' מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונשם של שלושה שתקפו ושדדו בנסיבות מחמירות אדם על רקע נטייתו המינית.

עובדות המקרה: שלושת המערערים – עלאא כרכי, רווחי ירגי ומחמוד חוואש - הורשעו בבימ"ש המחוזי בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, על רקע נטייתו המינית של קורבן העבירה. ע"פ כתב האישום, השלושה פנו למתלונן ופתחו עימו בשיחה בגן ציבורי בירושלים בעת ששתו אלכוהול, וכשהוא פנה ללכת, הם הלכו אחריו, צעקו עליו שהוא "הומו" ושהם רוצים להרביץ לכל ההומואים, היכו אותו בפניו ובעטו בו, ולקחו ממנו את תיקו האישי. במהלך האירוע, בין היתר, שבר ירגי בקבוק קולה מזכוכית שהיה בידי המתלונן, ואיים לדקור אותו בעוד הוא דורש שימסור לידיו את המכשיר הסלולרי שלו וכל מה שהיה בכיסו. המערערים עזבו את המקום עם מכשירו הסלולרי מסוג אייפון 4, 16 ש"ח, שעון ותיקו האישי שהכיל, בין-היתר, את כלי עבודתו כספר. בימ"ש המחוזי השית על ירגי 40 חודשי מאסר, על כרכי 36 חודשים ועל חוואש 30. עוד הוטל עליהם מאסר על תנאי למשך שנתיים, וכן פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪ (מצד כל אחד מהם). הערעורים הינם על חומרת העונש.

הכרעת הדין: ביהמ"ש העליון פסק כי לא ניתן להסכין עם מצב שבו אדם לא יוכל להלך בבטחה בחוצות העיר אך משום הזהות המינית שלו, ועמד על הצורך בהרתעה ממשית כלפי מבצעי גילויי שנאה המתורגמת לאלימות כלפי קבוצה באוכלוסייה בשל נטייתה המינית. ערעורו של ירגי (שמידת אשמו היא החמורה ביותר) נדחה, ואילו הערעורים של כרכי וחוואש התקבלו. לפי פסק הדין, אף שעונשם לא חרג מהענישה ההולמת, ראוי היה לקבוע למתחם הענישה רף תחתון נמוך יותר ולהקל בעונשם בהתאם לחלקם בנסיבות ביצוע העבירה, שהיה פחות. עונש המאסר של כרכי קוצר בחצי שנה, ושל חוואש קוצר בעשרה חודשים. שיעור הפיצויים נותר על כנו.

בפסק הדין נכתב כי יש צורך בהרתעה ממשית ביחס לאלימות ולפשעים הנובעים מתוך שנאה לקבוצה באוכלוסיה. השופטת ציינה כי יש קשר ברור בין גילויי שנאה במעשים כמו במקרה זה, לבין אירועים חמורים יותר כמו הרצח במצעד הגאווה באוגוסט 2015 – שלדבריה, ממשיכים לקרות על אף כברת הדרך שעשתה ישראל ביחסה לקהילה הגאה.

שנת פרסום: 2015
קבצים: