פסיקה

רמ״ש 1256-02-18 מ׳ ואח' נ' מ׳ ואח׳

בית המשפט המחוזי אישרר החלטה של בית המשפט לענייני משפחה לאפשר לאישה, כסעד זמני, לקיים מפגשים עם בנה הביולוגי של בת זוגתה לשעבר.

עובדות המקרה: המשיבה והמבקשת היו במערכת יחסים זוגית במשך כ-11 שנים, במהלכה נולד למבקשת ילד מתרומת זרע. זוג הנשים והילד התגוררו בבית הוריה של המשיבה, והאחרונה לקחה חלק פעיל ומשמעותי בטיפול בקטין. עם זאת, לא הוגשה מעולם בקשה מצידה לעיגון חוקי של הקשר. כאשר מלאו לילד ארבע וחצי שנים נפרדו זוג הנשים. בתחילה הסכימה המבקשת לקיומו של קשר בין המשיבה לקטין, אולם לאחר כחצי שנה חזרה בה מהסכמתה. עקב כך הגישה המשיבה תביעה למשמורת משותפת על הקטין ולקביעת הסדרי ראיה. בית משפט קמא החליט כסעד זמני לאפשר מפגש חד שבועי בין המשיבה לבין הקטין. ההחלטה ניתנה לפני שמיעת הראיות בתיק, אך לאחר קבלת תסקיר, עמדת האפוטרופא לדין וחוות דעת מומחה אשר תמכו כולם בשימור הקשר. המבקשת ערערה על מתן הסעד הזמני לבית המשפט המחוזי.

הכרעת הדין: השופטת ורדה פלאוט דחתה את הערעור. השופטת ציינה, בהתבסס על פסק הדין בעניין פלונית (ראו קישור בתחתית העמוד), כי למשיבה זכות להגיש תביעה לשמירת קשר עם הקטין אף שאין היא אמו הביולוגית של הקטין, ואף שהקשר בינה לבין הקטין לא עוגן מעולם באופן משפטי. השופטת קבעה שבמקרה דנן יש לבחון מה הנזק שיגרם לקטין ולמשיבה אם לא יינתן הצו הזמני לעומת הנזק שיגרם לקטין ולמבקשת אם יינתן. השופטת הכריעה שהנזק העלול להיגרם לקטין כתוצאה מאי קיומו של קשר עם המשיבה עולה כמה מונים על הנזק שיגרם אם ישמר הקשר, אך ינותק בהמשך בעקבות פסק הדין שיינתן. מוסיפה שאם יוחלט בסופו של דבר על ניתוק הקשר בין הקטין והמשיבה, דבר שסיכויו אינם גבוהים נוכח חוות הדעת שבתיק, ניתן יהיה להכין את הקטין לפרידה. אולם, אם יהיה נתק ארוך שנים עד למתן הכרעה סופית בתיק, יהיה קשה מאוד לחדש את הקשר ביניהם.