פסיקה

ת"א (השלום פתח-תקווה) 67/91 חזון נ' שמחי

בשל היעדר קשר סיבתי, נדחתה תביעת לשון הרע שנסבה על תיוגו של התובע כ"הומו"

עובדות המקרה: בכתב התביעה נטען שהנתבע, עמיתו לעבודה של התובע, אמר לשלושה עובדים אחרים כי התובע הומו. בעדותו לפני בית-המשפט התובע הבהיר שהוא אינו הומו, והוא תיאר את עצמו כגבר נשוי, אב לשתי בנות, הנהנה מחיים משפחתיים "מצוינים". התובע אף טען שהוא סובל מבידוד חברתי ומבושה, ועל כן הוא מבקש פיצוי בגין לשון הרע בסך 50,000 ₪.

ההכרעה המשפטית: התביעה נדחתה. בית-המשפט, מפי השופט שלי טימן, הגיב ביחס לניסיונו של התובע להוכיח שהוא אינו הומו במילים אלו: "היו נסיונות, מצידו של התובע ואישתו, להעיד על מערכת יחסים נורמלית ותקינה ביניהם, והודגש על ידם שהם נשואים 13 שנים ולהם שתי בנות. אך אין צורך לומר שנישואים לבדם – אינם יכולים ללמד מאומה על נטיותיו המיניות של אדם... למען האמת גם לא מצאתי בדברי התובע ואישתו השתפכות, או תיאורים חמים יתר על המידה, בנוגע ליחסים שביניהם." בית-המשפט אמנם הוסיף וקבע שתיוג התובע כהומו מהווה לשון הרע, אך דחה את התביעה בשל היעדר קשר סיבתי בין ההתבטאויות לבין הנזקים שנגרמו לכאורה לתובע.

לפסק הדין בערעור, ראו:
ע"א (מחוזי תל-אביב) 420/94 חזון נ' שמחי

תחומים: לשון הרע
שנת פרסום: 1994
קבצים: