פסיקה

ת"א (ירושלים) 6023/07 שגב ישראל אפריאט נ' ידיעות אחרונות בע"מ

תביעה בגין פגיעה בפרטיות ובגין לשון הרע בשל פרסום תמונה המתעדת את התובע צועד במצעד הגאווה כשהוא לבוש מדי צה"ל

עובדות המקרה: התובע צעד במצעד הגאווה שהתקיים בירושלים בשנת 2004 כשהוא לבוש מדי צה"ל, כומתה לראשו ודגלה של "הקהילה ההומו-לסבית" בידיו. הוא צולם על ידי צלם של אחת מסוכנויות הידיעות. תמונתו פורסמה לאחר מכן בעיתונה של הנתבעת, בכתבה על מצעד הגאווה. בחלוף כמה שנים, פורסמה תמונתו פעמיים נוספות בכתבות שלא עסקו במצעד הגאווה אך עסקו בנושא קשור (שירות חיילים הומואים בצבא) – כאשר לאחר הפרסום השני פנה התובע באמצעות בא כוחו לעיתון ודרש כי לא ייעשה שימוש נוסף בתמונתו. הדיון נסב סביב השאלה האם, בהנחה שיש לראות בהשתתפותו של התובע במצעד הגאווה הסכמה לחשיפת נטיותיו המיניות, המאפשרת את הפגיעה מצד העיתון בצנעת הפרט שלו, התובע יכול לחזור בו מאותה הסכמה ולמנוע שימוש עתידי בתמונתו בכלל או בהפיכתו ל"סמל ההומוסקסואליות בצבא."

ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש קיבל את התביעה. הצדדים הסכימו למעשה כי בעצם הליכתו של התובע במצעד הגאווה הייתה הסכמה מכללא לפרסום הראשון המתאר אותו צועד במצעד – ולכן התביעה נסובה על שני הפרסומים המאוחרים, שמציגים את התובע כ"סמל להומוסקסואליות בצבא." ביהמ"ש קבע כי התובע היה רשאי לחזור בו מהסכמתו, בין שזו ניתנה במפורש או מכללא, ומרגע שעשה כן לא היו הנתבעים רשאים להשתמש עוד בתמונתו בכלל ולהפוך אותו לסמל ל"קשר בין הומוסקסואליות ושירות בצבא בפרט." מסקנה זו נובעת מהחשיבות שיש לייחס לזכות לפרטיות ולאנונימיות, על רקע היותה זכות יסוד חוקתית; מהפגיעה המהותית במקרה זה שהייתה בליבת הנושאים השייכים לצנעת הפרט של התובע – נטיותיו המיניות; ומעריכת מאזן האינטרסים בין הפגיעה בתובע לבין האינטרס שאותו מיועד לשרת הפרסום.

שנת פרסום: 2008
קבצים: