פסיקה

תמ"ש 21757-10-11 פלונית נ' אלמוני

תביעה בגין לשון הרע של אישה נגד בעלה לשעבר, שפרסם על-גבי עמוד הפייסבוק שלה מסרים בוטים ופוגעניים כלפיה

עובדות המקרה: התובעת והנתבע היו בני זוג, נישאו ב-3.7.97, נולדו להם שתי בנות אשר במועד הגשת התובענה הינן קטינות. הם התגרשו ב-28.11.02, הנתבע נישא בשנית, והאירועים עליהם מדובר כאן אירעו במהלך שנת 2011, 8.5 שנים לאחר הגירושין. התובעת טוענת כי ידעה יחס משפיל ובוטה מצד הנתבע כלפיה ואף מצד רעייתו. לדבריה, הוא נהג לקלל ולגדף את התובעת, לאיים עליה ולכנותה בשמות גנאי, הן באופן ישיר והן באמצעות הטלפון, לרבות באמצעות משלוח מסרונים. למשל, לטענתה קיבלה ממנו מסרון בו נכתב " (...) יא פצועה דומה למייקל ג'קסון יא גוש חרא יא ליידי בוי (...)", וכן, לאחר בת המצווה של ביתם המשותפת (אליה הוזמנו גם הנתבע ומשפחתו), כתב בתגובה באתר הפייסבוק שלה: "(...) כלבה היית ונשארת את נראית כמו ליידי בוי עלובת נפש קנאית וחולנית (...). אלוהים שבשמיים ייתן לך את המכה שמגיעה לך". דברים אלה שמו את התובעת ללעג בעיני הבריות ובאו כדי לבזותה בעיני האחרים ולפגוע בשמה הטוב ובתדמיתה, בעיני הציבור. מנגד, טוען הנתבע כי במשך שנים נהגה התובעת בו ובזוגתו באלימות מילולית ופיזית הכוללת מהומות וקללות כמו "אנס", "חולה נפש", "הומו", "בן זונה" וכד', וכי היא מנסה להוציאו מכליו על מנת שייפול בלשונו, במטרה לראותו מאחורי סורג ובריח.

ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה. ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש קבע שהנתבע היה ער למשמעות של פרסום באתר הפייסבוק על ה"קיר" וחשיפתו למשתמשים נוספים, להבדיל ממשלוח הודעה פרטית באמצעות אותו אתר. מדובר באמירות מכוערות, מרושעות, המהוות באופן חד משמעי לשון הרע. אמירות אלו יש בהן כדי לבזות את האדם לגביו הן נאמרות, לגרום לו למבוכה, לפגוע בו, וכאשר התובעת היא בעלת עסק למכירת בגדי ילדים, יש בהן אפילו כדי לפגוע במשלח ידה, במקצועה. אמנם תרבות הגידוף בין בני זוג המתגרשים זה מזה מתאפיינת בהפקרות של ממש, ואולם במקרה זה התיר הנתבע לעצמו מעבר לגבולות המותר והמקובל . בתוך עמו ובמדינת ישראל הוא חי וידע גם ידע מהי עוצמת כלי הנשק (הפייסבוק) בו הוא עושה שימוש.

תחומים: לשון הרע
שנת פרסום: 2013
קבצים: