פסיקה

ת"ק 2272/05 עמית מלכה נ' חברת אובספלד בע"מ

תביעת לשון הרע בשל פנייה לתובע, ששמו הוא עמית, בכינוי "עמית-רומם"

עובדות המקרה: לטענת התובע, לאחר שהזמין קפה בבית הקפה "ארומה" קרא לו עובד בית הקפה בשם "עמית" ומיד לאחר מכן הוסיף את המילה "רומם" באופן שבו נוצר הצירוף "עמית-רומם" היוצר את המילה "מתרומם" – שהוא, לטענת התובע, כינוי מעליב ומשפיל למי שנטיותיו המיניות הן "הומוסקסואליות" (כלשון פסק-הדין). התובע טוען בנוסף כי עד לאותו אירוע הסתיר את נטיותיו גם מאחת מידידותיו שהיו עמו בבית הקפה וגם מהוריו ולאחר מכן נחשף.

ההכרעה המשפטית: התביעה נדחתה. בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את טענתה של הנתבעת שלפיה עובד בית הקפה קרא, למעשה, לשני לקוחות שונים: "עמית" ו"רונן". מקטעי וידאו שהוצגו וכן מהעדויות עלה כי אכן נכח בבית הקפה באותה שעה לקוח בשם רונן, שנקרא אף הוא לקחת את הזמנתו. ואולם למרות זאת, נקבע כי יש באמירה זו משום לשון הרע שכן היא עלולה הייתה להתפרש כמבזה וכמתייחסת לתובע (גם אם לא לכך התכוון העובד שהשמיע את האמירה). נקבע כי אמירתו של העובד הייתה יכולה להישמע ולהתפרש כהתייחסות לביטוי "מתרומם", המהווה "ביטוי פוגע המתייחס לקהילת ההומוסקסואלים בצורה מעליבה." יחד עם זאת, ביהמ"ש הוסיף וקבע כי בנסיבות העניין עומדת לנתבעת הגנה מפני חיובה בגין לשון הרע, שכן העובד לא ידע על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן עלול היה להשתמע לשון הרע – הוא לא ידע על היותו של התובע הומו ולא הייתה לו סיבה להניח שדבריו התמימים יפורשו בצורה אחרת, קרי, כהתייחסות מבזה. לפיכך התביעה נדחתה.

שנת פרסום: 2005
קבצים: